חדר בריחה, חדרי בריחה במוזיאונים Rijks museum escape game by Magus cagliostro-wonders.do

אין ספק שהעיסוק שלי בשנתיים האחרונות מרגש כמו קוסם ויותר, להפוך מוזיאונים שלמים לחדרי בריחה, זה לא עניין של מה בכך. וזה מצליח בגדול. אין הגבלה על כמות המשתתפים, אין קירות, אין מגבלת זמן. יש התכתבות מלאה עם התוכן, יש דרך חדשה לראות  ולחוות אומנות. אימרסיב זה הסיפור שלנו.

תראו לבד מה אמרו עלינו הביקורות לפרוייקט ברייקס מוזיאון באמסטרדם Rijks museum escape game

ואם אתם רוצים לראות איך נראים סרטוני ההזנקה שלנו בחדרי הבריחה הניידים במוזיאונים ליחצו כאן

מה שהספקנו השנה הנה כאן:

מודעות פרסומת

שנות השמונים, קליוסטרו הודיני

בשנות השמונים, הייתי קצ"ר – הקוסם הצבאי הראשי הראשון בעולם, גרתי בתל אביב כי נולדתי בה, ופעלתי רבות להנצחתשמו של הודיני, ושמי אני.

באותה תקופה עוד לא היה קיים המונח 'אמני חושים', היינו סתם קוסמים.

גם זה יעבור?

51066711_10161623916750422_9153352971734482944_n

את הטבעת הזאת הזמנתי על רקע פרידה רומנטית מאהבת נעורי.
*
השנה 1983.
*
הצורף: יהודה תגלת.
*
היא נפתחת, בתוכה הייתה אבן אופל מרטיטה.
על הדפנות מבפנים כתוב, מילה על כל דופן של הפירמידה:
*
גם, זה, יעבור

כשרע לך או טוב, אתה פותח ומציץ וליבך מתאזן.

שנים הייתי בטוח שקראתי את המילים והרעיון ב'עושה הנפלאות מלובלין' הספר המופלא של בשביס זינגר.

לאחרונה חיפשתי את הסצינה, בה ברגע נוראי גיבור הספר, הקוסם יאשה, מציץ בטבעת נישואיו וכתוב שם: "גם זה יעבור".

אין כזאת סצינה, מסתבר.

יש משהו דומה.

רק היום נודע לי שמייחסים את המשפט לשלמה המלך, וזאת סדרת משפטים:

גם זה יעבור
*
הכול יעבור
*
שום דבר לא עובר

אמן חושים

אמן חושים ידוע, מתריע!

תראו לבד,

אמן חושים מתריע, אותי זה מרתיע.

 

 

 

אמנות החושים לאן? אלי אשד

אלי אשד (יקום תרבות) בדברי פתיחה למופע שלי, על אמני החושים מאז (פרעה) ועד אחר כך.

צולם במסדר ממפיס מצריים, הבונים החופשיים, יפו 26/12/2018

 

קליוסטרו, אמן חושים בכיר

אמנות הבריחה 1.0 עד 2.0 – זה מה שעשיתי השנה.

חלפה שנה,

6 פרוייקטים שאני גאה בהם,

5 מוזיאונים בארץ ובעולם

אחד רייקס מוזיאון באמסטרדם, שאומר הכל.

Art of Escape לחץ


RIJKS MUSEUM ESCAPE GAME 

בעניין השנה הטובה

סלפי אומנות

יש לגוגל אפליקצית סלפי אומנותי,

הנה חלק מההתאמות שהוא מצא.

המתנה הכי מופלאה

המתנה הכי מופלאה שהיקום שלח לי זאת טל שלי, זאת שמעבר לזמנים ולגלגולים, זאת שהיא בכלל מימד אחר, זאת שלא קשורה לזמן או מקום זאת שכתבתי עליה:

"איתה אני מוכן לייבש ביצות, להילחם באנגלים, לצוד נמרים, להילחם בפחדים ברוע ובניכור, להמר, לסכן ולהעז, להצליח, להיכשל ולנסות שוב.
רק איתה."

לפני כמה שנים (10.5), היא אספה אותי מלמטה.

ממש מהרצפה, הייתי במיץ של הזבל, נזרקתי לשם.

איך הגעתי לשם זה סיפור ארוך, שיסופר או שלא,
זה קרה במשמרת שלי, ובגדול בעזרתם הלא אדיבה בכלל של כמה אנשים זולים.

זולים מספיק בכדי שאפשר יהיה לקנות אותם בשלמונים.

‏ * * *

חצי שנה חיזרתי אחריה , וירטואלית, אבל בהתמדה. היא נענתה שאחרת לא הייתי מספר אודותיה.

באותה התקופה אפילו יכולתי להרשות לעצמי ארוחות שישי חמות פה ושם. ביניהן היא הגיעה ונשארה, ואהבה, וקיבלה, ותמכה ועשתה את כל מה שנכון בכדי שזה יקרה.

הצלחנו לנו.

והיו רגעים מורכבים, ביני לבין השדים שלי וכלפי ההתגלמות שלהם בחוץ, כל זה בתוך כאוס הורס,
בתוך המציאות שנהיית רק יותר קשה רוב הזמן.

והיא? היא נהיית יפה יותר ואיתנה.

ולמרות הכל והמצב שנראה בלתי פתיר בעליל, היא פתחה את הפלונטר, אצל החרדים נערה שמסוגלת לפרום פלונטר בכדור צמר, בשלה כבר להינשא ולהקים משפחה.

בחשיבה המופלאה שלה, ברכות אבל ביציבות היא עשתה את מה שצריך בכדי שבאמת , אבל באמת אוכל להגשים את עצמי ובגדול.

נתנה את הגב והפוש בתזמון הנכון, ישירות אל האושר שלי, לקח עשור וזה קרה,

חפש את האישה, מצא אותה וחבק אותה חזק.

 

כשהייתי אחרת

Magus Cagliostro

אבא שלי עשה הכל בכדי לדכא את היצירתיות שבי, היום באופן מפוכח אני מודה על כך, אפילו סלחתי לו, כבר כמה פעמים…

משהו בהתנגדות שלו העקשנית, עורר בי את המרדן העקשן, וזה הפך להיות חלק ממני, 'אוקסמן', איש השור.

חלק בלתי נפרד ממני שבסוף הוכח כקטליזטור של היצירתיות שבי.

* * *

קבלנו מכשיר טלפון אחרי 12 שנות המתנה, זוכר את היום ואת הטכנאי, את מכשיר הטלפון המיושן עם החוגה הלבנה, היה לנו חוט שחור ארוך ארוך כי גרנו בדירה ענקית…

אבא שלי נעל את המכשיר במנעול טלפון, כדי שלא אוכל לחייג ללקוחות. הוא לא רצה שאהיה קוסם.

הייתי פורץ את המכשיר , מחייג אליו ל'עבודה' שהייתה מרכז עולמו, לשאול לשלומו, ונועל בחזרה, בלי מפתח, רק עם סיכת ראש…

הוא 'נגנב' ממני.

הלך לחבר חשמלאי ומצא איך לנתק את מעגל החיוג, שיהיו רק שיחות נכנסות…

איתרתי כמובן את החוט הנוסף, ניתקתי, חייגתי אליו לדרוש בשלומו וחיברתי שוב, רק את החוט.

בהמשך, בוקר אחד כמתבגר בתיכון, הוא העיר אותי באלימות עם מאכלת ביד (סכין ענקית שתחזור שוב בגיל 38) וביד השנייה מכשיר הטלפון עליו מלופף החוט, הוא שחט את החוט לחתיכות, הניח בדרמתיות את הטלפון ואמר: "זה פסל".

לדעתי באותו רגע נהייתי אומן.

* * *

בכל זאת הסתדרתי, הופעתי המון. גיליתי שאם אתה מוכשר, מוצאים אותך.

כשהייתי בן 25 בערך הלכתי ללמוד קולנוע, אבא שלי חבר אגד, הם משלמים חלק גדול מהתואר, אבל הוא רצה שאלמד משהו אחר, סרב לחבר אותי לקופה, 'הם' משלמים והוא בשלו. לא.

הלכתי ל'בית אגד' ועברתי חדר אחרי חדר לשאול איך עוקפים את המעצור הזה? זה בניין גבוה. אף אחד לא ידע.

למדתי קולנוע שנה, ועזבתי כשהמרדנות הגיע לשיאים חדשים, מול כל אלפא שעמד מולי.

חיפשתי מורה, כאוטודידקט היה חשוב לי ללמוד תהליך, מחומר גלם, עד למוצר הסופי, בלי לחפף….

מצאתי קורס צורפות (כן אני צורף מוסמך), ומורה יקה, שהקפיד על האמא של הפרטים הקטנים, היה לי הסבר קבוע. אני אסביר:

כשהאינדיאנים יוצרים שטיח למשל, הם עושים כמה טעויות קטנות, מתרחקים מהמושלם, בכדי לא לעורר זעמם של האלים, הסברתי לו שיש בי אינדיאני רדום.

בכל זאת למדתי ממנו משהו, אפילו הרבה.

ואז צצה לי השאלה האם אוכל ליצור שלא מתוך סובלימציה? שלא מתוך התנגדות וסבל?

לא לצייר רעב מול תפוח שכל מה שאני רוצה זה ביס בכדי להרגיע את רעבוני.

האם אוכל ליצור מול חלון זכוכית ענקי שמשקיף אל הים, בוילה מדהימה על החוף, שלי. ?

ועכשיו, זה קורה בחרתי והחלטתי שזה לא אפשרי עבורי, ליצור את הסבל מחדש שוב ושוב.

והיום גם מבלי שיש לי וילה על החוף, לימדתי את עצמי לקבל השראה וליצור גם בתהליכים חיוביים, למשל עכשיו, מול יער וציפורים מצייצות, בחדרי משרדים נעימים, עם אנשים שמחים וחיוביים.

מסתבר שזה אפילו יותר מרגש.

%d בלוגרים אהבו את זה: