סלידה

השריטה על הגב צרבה לו, "כלבה, כלבה מיוחמת וחסרת רגישות" חשב לעצמו, הוא לא באמת כעס עליה, הוא לא היה מסוגל אפילו להבין כעס מה הוא.

"כל כך הרבה פעמים ביקשתי ממך לא לשרוט אותי בגב, גם אם את פוגשת דרכי את אלוהים פנים מול פנים, ממש קרוב , גם אם את מרגישה את הבל פיו, גם אז אין שום סיבה שתקרעי לי את הבשר בגב". "אני הוא המענג אותך, אני לוקח אותך לשם. ואני נשוי, ונגמרו לי כבר התרוצים, לא יכול להסביר לה מה זאת השריטה  לאורך הגב, כמה פעמים אפשר להחתך מהגדר בעבודה".

ככה הוא יגיד לה, חשב לעצמו, מבלי ששם לב לעובדה שהוא בכלל מפחד קצת ממנה, "היא מחזיקה אותך בביצים" אומר לו מושיק בכל פעם שהוא מזכיר אותה. מה הוא מבין לעצמו מושיק הגרוש הזה, אפילו את אשתו הוא לא יכול היה להחזיק.

כשהוא מתעורר בבוקר בבית שלו ליד אשתו הוא מרגיש ככה, שהכלבה המיוחמת  בעצם מחזיקה אותו בביצים…וקורעת לו את הגב.

בימים שמתחילים ככה הוא קם לעבודה מתוך הכרח, כל מה שהוא עושה זה רק כי הוא חייב, שום דבר הוא לא באמת רוצה, אפילו לא לחזור הביתה, או אליה, או לאכול שוב בחוץ, כלום לא באמת מרגש אותו.

הוא קבלן ניקיון של עירית תל אביב, סגר חוזה כבר לפני שנתיים, שילם למי שצריך את מה שצריך ומאז יש לו 3 גנים ציבוריים לנקות.

הכי קשה זה החרא של הכלבים, אוי כמה שהוא שונא את זה, למרות שזה לא ממש קשור אליו ישירות, הוא רק מפקח, ומוציא חשבונית פעם בחודש, וחסר להם שיעכבו תשלום, פעם הם ניסו לעכב לו צ'ק חודשי קטן של ארבעים ומשהו אלף ש"ח .

הוא לא ניקה את הגנים שבועיים, עד שהתושבים הגיעו בזעם ללשכת ראש העיר ושפכו ערמות של גללים בכניסה למשרד שלו. באותו יום הוא הבין שהוא עשה את העסקה של חייו ונתן עוד מעטפה למי שצריך, להארכת החוזה בעוד 5 שנים.

עיקר הקושי בעבודה שלו זה למצוא את המנקים, אף אחד לא יכול לעמוד בכמות כאלו של חרא, אפילו שזה של כלבים.

העובדים הזרים יקרים בטירוף ורק כשאין לו ברירה הוא לוקח את הזולים מביניהם. המחשבה שהוא לא מרויח מספיק מטריפה אותו בימים כאלה ואז הוא שותה חוזר הביתה שיכור וצורח עליה, לא משנה מה היא עושה.

ביום יום הוא פשוט ניגש להוסטלים ותופס מסוממים שמסכימים לערום ערימות של גללים תמורת 12 שקל לשעה, 140 שקל ליומית של 12 שעות בלי הפסקה, בלי מים, בלי אוכל, והם עוד צריכים להגיד לו תודה. חסר להם שהם יהיו לא נחמדים, הוא מסוגל אפילו לבעוט בהם.

לפעמים יש 'מרד' והם לא באים בבוקר, אחרי לילה של אלכוהול ואקסטזי אין להם כוח לקום בבוקר, לא אכפת להם שלא יאכלו, לא אכפת להם שלא יהיה להם איך לשלם על הלילה שיבוא, לישון, רק לישון.

סטיב הוא קרא לעצמו, עיניים כבויות, לא מגולח, לא נקי, לא אכפת לו מכלום. פגשתי אותו בהוסטל כשחיפשתי עזרה לסידור מחסן, 35 ש"ח לשעה זה השכר שהצעתי לו וזכיתי לחיוך גדול.

 

על כל שעה אתי הוא צריך 3 שעות לאסוף גללים של כלבים עבור הקבלן, הוא שמח, בטח שמח.

 

עבד כמו מכונה, בלי לחשוב, בלי להרגיש, הייתי צריך להכריח אותו לקחת הפסקה לאכול, נדמה לי שהוא היה מסוגל להעריך את זה לא בטוח שהוא הבין או הרגיש, כלום לא בטוח לגביו אפילו שהוא חי.

 אחרי יומיים הוא נפתח ושיתף, במקור הוא מדרום אפריקה, השאיר שם אישה ו 3 ילדים, הגיע לכאן במקרה מאמסטרדם אחרי שטיגן את המוח שלו כראוי, 3 אקסטות ליום, במשך כמעט שנה, ממסיבה למסיבה, בלי הפסקה, כמעט בלי לישון, פה ושם קרס והיה חולה שבוע.

נדמה לו שהוא הגיע לכאן עם בחורה צעירה שסיפרה לו סיפורים שהוא האמין להם. מאז עברה עוד שנה, הוא כבר לא בקשר עם עצמו או עם הילדים שלו, הוא לא בקשר עם הצעירה שמשכה אותו לכאן, רק עם הקבלן.

הוא חושב שהקבלן לקח אותה אליו, הוא ראה אותם יחד, באחת הפעמים שהקבלן בא לבקר בגן הציבורי היא ישבה באוטו מרחוק, עשתה את עצמה לא רואה, לא ממש  אכפת לו שהיא עם הקבלן, לא אכפת לו גם שהקבלן מרויח הון עתק על חשבונו, לא אכפת לו מכלום.

הוא הסתובב והראה לי את הגב שלו, כולו גלדים של שריטות, זה הקיק שלה הוא סיפר לפצוע את זוב דם להשאיר סימנים ולהעלם.

המחסן סודר, סטיב נעלם, ניסיתי לחזור אחרי שבועיים לראות מה שלומו, הוא לא היה בהוסטל, הוא לא היה בגן הציבורי, הקבלן נעץ בי מבט ניבזי : "סטיב? מי זה סטיב" לא יכולתי להתאפק ואמרתי לו "שמור על הגב שלך" אמרתי והסתלקתי.

הלכתי משם, חזרתי הביתה לשקט שלי, מדי פעם אני נזכר בו, בסטיב הזה, אבוד לחלוטין, אני חושב עליה שורטת בכל הכוח את כל מי שמסכים, והכי אני נזכר בסלידה בקבלן, סתם נבלה.

מודעות פרסומת
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: